פסק-דין בתיק ת"ק 006079/03

בפני תובענה שהוגשה על ידי התובע שעיניינה תביעה כספית בגין תאונת דרכים על סך של 2,283 ש"ח כאשר סכום התביעה מורכב מ - 1,402 ש"ח בגין השתתפות עצמית, סך של 294 ש"ח בגין ירידת ערך הרכב (באחוזים 0.5%), סך של 500 ש"ח בגין אובדן זמן וטרחה,  סך של 87 ש"ח בגין ביול כתב התביעה.

טענות התובע:

התובע טען בכתב תביעתו כי, ביום 3.10.02, ברח' בלפור בבת ים, ארעה תאונת דרכים שבמסגרתה נפגע הרכב המבוטח על ידי הרכב הפוגע.  התובע טען כי הרכב הפוגע פגע ברכב התובע בחלקו האחורי שמאלי.

התובע טוען בנוסף כי, חרף פניותיו החוזרות ונישנות לנתבע 1 לתשלום מלוא נזקיו נעתר הלה בשלילה.

התובע הוסיף וטען כי, אינו יודע ולא יכול היה לדעת את הנסיבות שגרמו לנזק וכי אירוע התאונה מתיישב יותר עם  רשלנותו של הנתבע 1 ועל כן מוטל נטל ההוכחה עליו להוכיח כי לא התרשל.

התובע טען לחילופין כי, האחריות לתאונה חלה על הנתבע 1 בשל הפרות חובות חקוקות בדיני התעבורה ו/או רשלנותו עקב מעשיו ו/או מחדליו, כולם או מקצתם.

התובע טען בפרוטוקול כי, אשתו גב' מירי כהן היא שנהגה ברכב בעת קרות התאונה.

הגב' כהן העידה במהלך הדיון אשר התקיים במעמד הצדדים, כעולה מהפרוטוקול, כי עצרה ברמזור מצד ימין, התחלף הרמזור והיא התחילה לנסוע, וכן הוסיפה כי הנתבע נתן מכה מאחור והאוטובוס העיף אותה כמה מטרים קדימה. גב' כהן טוענת כי נחבלה במפרקה ושהנתבע שאל אותה האם הכל בסדר וגב' כהן ענתה כי קיבלה מכה והנתבע בתגובה לכך טען כי זה שום דבר.

הגב' כהן הוסיפה והעידה כי היתה בצד ימין, רצתה לפנות ימינה והנתבע היה מאחוריה, בנוסף לכך נטען על ידי הגב' כהן כי היה עד שראה את קרות האירוע אך הוא סירב להגיע לדיון.

הגב' כהן טענה בנוסף כי יש ברשותה רשיון נהיגה משנת 1986 וכי היא מפחדת ונוסעת לאט והאוטובוס נשוא התובענה לא היה בצד ימין. לטענתה מדובר באוטובוס ארוך אשר "רצה להכין את הסיבוב" והוסיפה כי לא יתכן שהיא חתכה אותו משום שהייתה בצד ימין של הכביש ולא בצד שמאל.

טענות הנתבעים:

הנתבעים טענו בכתב הגנתם כי, הינם מכחישים הכחשה קטגורית את כל הנטען בכתב התביעה.

הנתבעים הוסיפו כי, הנתבע 1 נסע בנתיב הימני ובנתיב השמאלי במקביל נסע התובע, כשלפתע הגביר את מהירות נסיעתו וסטה לנתיב הימני בו נסע באותה העת הנתבע 1. בנוסף לכך טענו הנתבעים כי כתוצאה מכך בלם התובע את רכבו וכי הנתבע ניסה למנוע את התאונה תוך כדי זה שהוא מסיט את האוטובוס לשמאל, ברם, הדבר לא עלה בידו ונוצר מגע בין האוטובוס בחלקו הקדמי הימני לבין דופן אחורית שמאלית של רכב התובע וכי מדובר במגע קל ביותר.

הנתבעים הוסיפו וטענו כי, האחריות ו/או הרשלנות לעצם קרות התאונה רובצים לפתחו של התובע עצמו שהיה הגורם הדומננטי לעצם קרות האירוע.

הנתבע 1 טען במהלך הדיון כי היה תור של חניה וכי מדובר בשלושה נתיבים, כאשר מימינו חנה תור של כלי רכב ומשני נתיבים משמאלו היו אמורים לנסוע ישר והגב' כהן חתכה את האוטובוס.

הנתבע 1 הוסיף וטען בנוסף כי אחרי הפגיעה עמד במקביל לרכבה של הגב' כהן עם הדופן הימני צמוד לרכבה של הגב' כהן, אחרי הפגיעה הנתבע 1 טען כי סגר את הפניה ימינה וכי הפגיעה היתה שפשוף.

נציג הנתבעת 2 טען בפרוטוקול כי ישנה גרסה מול גרסה וכי על התובע רובץ נטל ההוכחה, בנוסף לכך טען כי הנתבעים הציגו גרסה שונה מול זו של התובע, וכי הגב' כהן לא לקחה את פרטי הנתבע 1 על מנת לחזק את גרסתה ועל כן מבקש נציג הנתבעת 2 לדחות את התביעה ולחייב בהוצאות.

הנתבע 1 הוסיף וטען כי, הגב' כהן אכן צודקת כי היתה בצד ימין אבל בצד ימין של הנתיב שמפנה ישר וכי הגב' כהן סטתה ימינה ונעמדה. לדידו עצם עמידתה גרמה את סטיתו שמאלה, וכי הכביש היה חלק.

הדיון: